בשעת פדיון הכפרות נהוג לומר תפלה זו - שלוש פעמים:
בְּנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי, חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת; אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל. יוֹצִיאֵם, מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת; וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק. אֱוִלִים, מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם; וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם, יִתְעַנּוּ. כָּל-אֹכֶל, תְּתַעֵב נַפְשָׁם; וַיַּגִּיעוּ, עַד-שַׁעֲרֵי מָוֶת. וַיִּזְעֲקוּ אֶל-אד-ני, בַּצַּר לָהֶם; מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם, יוֹשִׁיעֵם. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ, וְיִרְפָּאֵם; וִימַלֵּט, מִשְּׁחִיתוֹתָם. יוֹדוּ לַאד-ני חַסְדּוֹ; וְנִפְלְאוֹתָיו, לִבְנֵי אָדָם. אִם-יֵשׁ עָלָיו, מַלְאָךְ—מֵלִיץ, אֶחָד מִנִּי-אָלֶף: לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ. וַיְחֻנֶּנּוּ—וַיֹּאמֶר, פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת; מָצָאתִי כֹפֶר.
"זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה הכסף ילך לצדקה, ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום"