קטע הלימוד היומי #10

מידות = רגשות

לאחר שדימינו את החכמה והבינה לאב ואם, מי הם הילדים?

התשובה היא, שהילדים הם הרגשות שלנו, או כפי שנקראות בקבלה ובחסידות – 'מידות'.
כאמור, יש לנו בלב שבע מידות. ראשית נתמקד בשתי המרכזיות שבהן: חסד (אהבה) וגבורה (יראה).

יראה

כאשר מדברים כאן על יראה, אין הכוונה ליראה נמוכה הנקראת "יראת עונש" – מצב בו האדם מפחד לקבל עונש מהקב"ה, ולכן הוא אינו עובר על רצונו. דרגה זו, על אף מעלותיה, מותירה את האדם במצב סטטי, שלא לומר נחות. הוא עדיין דואג לעצמו, לאגו שלו. הוא פוחד, לכן הוא מבצע פעולות מסוימות ונמנע מאחרות. היראה אליה אנו שואפים היא יראה נעלית יותר, יראה שמגיעה מתוך הכרה שהקשר שלנו עם הקב"ה כל כך חשוב, שאנו חוששים לפגוע בו או לנתקו.

כתוצאה מההתבוננות אנו מרגישים עד כמה ה' אינסופי; עד כמה הוא "אחראי" לעצם הקיום שלנו כאן כל רגע מחדש; עד כמה הקשר איתו חשוב. וממילא איננו רוצים לעבור על רצונו כדי לא להחליש או ח"ו לנתק את הקשר, ואפילו לא 'לאכזב' אותו.

אהבה

לאחר שנולדה בליבנו הרגשת היראה, מגיעה לאחר מכן האהבה:
'אהבה' היא הרצון והשאיפה להתאחד עם האהוב. כאשר אנו מתבוננים בגדולת הבורא (באופן הנכון) זה מוליד בנו את הרצון והשאיפה להתאחד איתו. זה יוצר בנו את הרצון להתעלות מהעולם החומרי ולדבוק בבורא עולם. ככל שההתבוננות תהיה חזקה ועמוקה יותר, כך גם האהבה תהיה גדולה יותר. וכפי שדוד המלך אומר בתהילים "צמאה נפשי לאלוקים", "צמאה לך נפשי" וכו' – שהנפש שלנו צמאה ומשתוקקת לקדושה ולאלוקות. בדיוק כמו שיש למישהו אהבה חדשה בחיים והוא לא מסוגל להפסיק לחשוב עליה, כך גם כאן: כש"מתאהבים" בצורה אמיתית בקב"ה אי אפשר להפסיק לחשוב עליו, והדעת נתונה כל העת לחפש דרכים איך לחזק את הקשר עימו.
שאר המידות האחרות הן הסתעפות של יראה ואהבה.

לסיכום

הסברנו שבנפש האלוקית השכל הוא זה שמוליד את הרגשות שבלב, כאשר הדעת היא המפתח המחבר את השכל והלב. בפרק הבא נלמד כיצד זה כבר יורד למעשה בפועל.