קטע הלימוד היומי #11

התחלנו לדבר על הכוחות שבנפש, הכוחות השכליים והכוחות הרגשיים. הסברנו כיצד הכוחות השכליים מולידים ומנווטים את הכוחות הרגשיים.

כעת נמשיך לשלב הבא – לבושי הנפש, הכלים באמצעותם השכל והרגשות באים לידי ביטוי.

הלבושים

לאחר שאנחנו מבינים ויודעים, אנחנו גם מרגישים. מה קורה אחרי שמרגישים? השלב הבא אחרי הרגש הם ה'לבושים' של הנפש: המחשבה, הדיבור והמעשה.

בגדיו של אדם אינם עבור עצמו. הוא לובש אותם לצורך הסביבה, ובשל כך הוא אף מתאים אותם אליה. אינו דומה בגד שנלבש לרגל יציאה לעבודה, לבגד הנלבש לכבוד אירוע חגיגי. יתירה מכך: באמצעות בגדיו מבטא האדם את הצורה שבה הוא מעוניים שהסביבה תסתכל עליו. הבגד הוא מעין "סמל סטאטוס" של האדם: כשאדם רוצה להיראות קליל, חברותי, עממי – הוא יבחר בגדים פשוטים, לאו דוקא מאורגנים וכו'; לעומת זאת ביגוד מחויט ומוקפד מבטא חשיבות, רמה גבוהה, ויחד עם זאת קרירות וריחוק.

בגדיו של האדם, ומה שהם מבטאים כלפי הסביבה, אינם בהכרח תואמים את אופיו האמיתי והפנימי של האדם. יש אנשים פשוטים שמעדיפים ללבוש בגדים מכובדים, ולהיפך. במילים אחרות, הבגד הוא (גם) ערוץ תקשורת מסוים עם העולם.

הדיבור שלנו, תפקידו גם כן כמו לבוש: כדי שנוכל לפנות אל הזולת, להתבטא כלפי חוץ, אנחנו חייבים את הדיבור. הדיבור, כמו הביגוד, לאו דווקא מבטא מי אנו, או מה אנו חושבים באמת, אלא מבטא את מה שאנו רוצים לומר או "ליחצ"ן" כלפי סביבתנו. לכן, הדיבור נקרא 'לבוש', וכך גם מעשה ומחשבה.
לבושי הנפש הם הדרך שלנו לפנות לעולם החיצון. על ידי לבוש המעשה אני מתקשר עם כל העולם שבחוץ; על ידי לבוש הדיבור אני מתקשר עם מי שמבין את שפתי; על ידי לבוש המחשבה אני מתקשר עם עצמי. כשאני חושב לעצמי מחשבות, אני בעצם מדבר עם עצמי.

למה "לבושים"?

כוחות הנפש – השכל והרגש, הם מאוחדים עם הנפש. לעומת זאת המחשבה, הדיבור והמעשה, הם כמו לבוש לנפש, היינו שניתן להוריד אותם ולהחליפם באחרים. בדיוק כמו בגדים.
כלומר, המעשים שלנו זה לא מי שאנחנו באמת, אדם יכול לעשות מעשים שאינם תואמים את האישיות שלו. כך גם לגבי הדיבור – אדם יכול לדבר דיבורים שלא באמת מייצגים אותו.

וגם, כמו הלבושים, אדם יכול להחליף את סגנון דיבורו ואופי מעשיו משעה לשעה – אינם דומים דיבוריו והנהגותיו של האדם כשהוא בביתו ובסביבתו הקרובה, לבין אלו כשהוא בסביבה זרה ופחות ידידותית.

ההפתעה הגדולה היא שגם המחשבה היא לא מי שאני באמת! אדם יכול "לחיות בדמיונות", לחשוב לעצמו – או על עצמו – מחשבות שכלל אינן נכונות. אמנם המחשבה הרבה יותר מאוחדת עם הנפש לעומת הדיבור והמעשה (ולכן, אגב, לא ניתן לעצור את המחשבות), אך עדיין אין זה 'אני' באמת.

לבושי הנפש האלוקית

כיוון שאנו עוסקים בהיכרות עם הנפש האלוקית, נסביר כעת איך נראים הלבושים של הנפש האלוקית.
על השכל והרגש הסברנו בפרק הקודם – השכל מתבונן בגדולת הבורא וברגש נולדים רגשות של אהבה ויראה להשם.