קטע הלימוד היומי #19
שכינתא בגלותא – סוד גלות השכינה
כיצד יתכן שהקב"ה יוצר נברא שמתנגד אליו, שלא מתבטל אליו?
אם הקב"ה נמצא בכל מקום, איך יש נבראים שלא עושים את רצונו, ואף עושים ההיפך, למה הקב"ה נותן חיות למי שמורד בו?
התשובה לכך היא פשוטה: נכון שהקב"ה נמצא בכל מקום. אמת כי הוא זה שמחיה את כל הבריאה. אבל אין זה בגילוי, זה בהעלם. החיות נמצאת כל כך עמוק בפנים ועטופה בכל כך הרבה 'קליפות', עד כדי כך שאינה נראית כלפי חוץ (כשמסתכלים על הבריאה, ובפרט על נבראים הפועלים נגד רצון השם, לא רואים שהשם מחייה אותם), ואפילו לא כלפי פנים (גם כלפי עצמנו, אנחנו לא מרגישים שכרגע הקב"ה מחיה אותנו, ולולא היה מחייה אותנו לא היינו קיימים).
בזוהר מוסבר, כי הנבראים הבטלים לבורא מקבלים ממנו את החיות (האנרגיה) באופן ישיר, כמו אדם שנותן מתנה לחברו, ומביא לו אותה מכל הלב פנים אל פנים. לעומת זאת, הנבראים שמתנגדים ומורדים בו גם מקבלים ממנו חיות, אלא שמקבלים אותה "כלאחר יד", כמו שנותנים מתנה ללא רצון וחשק, וזורקים אותה מעבר לכתף (או במשל עדכני, כמו שמשלמים קנס למשטרה ביום האחרון ונותנים את הכסף לפקיד בתוספת "ברכה"…). כך גם הנבראים שאינם בביטול – הם מקבלים חיות מהבורא, אך לא באופן ישיר, ולכן אין היא בגילוי אלא בהעלם והסתר.
עולם הקליפות
העולם בו אנו חיים נקרא עולם הקליפות (=ההסתר) וה'סטרא אחרא' (הצד האחר), עולם שבו הרשעים שולטים.
כלומר, הסיבה שהרשעים שולטים בעולם שלנו, היא כיוון שבעולם שלנו הבורא נסתר ולא נרגש, ולכן אנחנו יכולים להרגיש כאילו שהוא לא קיים בכלל. כתוצאה מכך אנשים מרגישים ש"אין דין ואין דיין", וממילא מותר לי לדאוג לאינטרסים האישיים שלי על חשבון אחרים. זה יכול להתבצע בעדינות, כך שאני מעדיף את טובתי האישית על פני טובת האחרים בלי לפגוע בהם, וזה יכול להתבטא גם בצורה גסה יותר, עד כדי כך שאדם מוכן לפגוע באחרים בשביל טובתו האישית.
הקב"ה יצר מערכת כזו בה העולם נראה עצמאי, על מנת שלנו תהיה את זכות הבחירה. אם היינו רואים אותו בגלוי, ברור שכולנו היינו מתבטלים אליו ועושים את רצונו (וכך אכן יהיה בגאולה), אך אז לא היה כאן את כל ה"משחק" של בחירה חופשית. לכן המערכת בנויה בצורה כזו שלא נרגיש את הבורא, ואפילו נוכל לבחור לעשות היפך רצונו.
לסיכום
אחרי שלמדנו על הנפש האלוקית, התחלנו בפרק זה ללמוד על הנפש הבהמית. הסברנו קצת על המהות שלה (הישות, והחשיבות בביטול), על הכוחות שלה (השכל והרגש) ועל הלבושים שלה (מעשים שאינם לפי רצון השם).