קטע הלימוד היומי #40
הדיבור הוא נצחי
כאשר אנו אומרים שהקב"ה בורא את העולם בדיבור, אין הכוונה שהוא דיבר פעם אחת לפני 5771 שנה כאשר ברא את העולם ומאז הוא מסתכל מהצד. להיפך, הכוונה היא שכל רגע הקב"ה "מדבר" מחדש את העשרה מאמרות המהווים את העולם. אם לרגע אחד ייפסק הדיבור האלוקי, העולם יפסיק להתהוות. במילים אחרות, לא יהיה עולם.
לכן "דבר השם" צריך להיאמר כל רגע מחדש כדי שהעולם ימשיך להתקיים. נמצא, שהמציאות האמיתית בעולם היא דבר השם.
מסופר על אדמו"ר הזקן שביום האחרון לחייו שכב במיטתו כשלצידו ישב נכדו. פנה הרבי לנכד ואמר: "רואה הינך קורה זו שבתקרה, דע לך שאין אני רואה את הקורה, כי אם רק את החיות האלוקית, את דבר השם המחיה את הקורה"…
עד כאן הסברנו פן אחד במשל הדיבור: כשם שהדיבור הוא חסר משמעות ולא תופס מקום ביחס ליכולת שלנו לדבר, ובודאי שאינו תופס מקום ביחס לנפש עצמה – כך, כביכול, דבר השם המחיה ומהווה את העולם בטל לקב"ה וממילא אינו פועל שינוי בקב"ה. כלומר, כמו שדיבור שאדם מדבר הוא חיצוני ואינו פועל שינוי באדם עצמו, כך בריאת העולם אינה פועלת שינוי בקב"ה.
יש במשל הזה פנים נוספות ועליהן נרחיב בפרק הבא.
לפני סיום הפרק הנוכחי נציין, שכבר בשלב זה של ההסבר אפשר לקבל זווית הסתכלות חדשה לגמרי על היחס בין הקב"ה והבריאה. הבריאה לא קיימת מעצמה, היא תלותית בבורא, היא חייבת שהוא יברא כל פרט שבה מחדש כל רגע. הבנה זו מקילה עלינו להבין את הרעיון של השגחה פרטית. הקב"ה נמצא בכל מקום, כי האמת של העולם זה דבר השם. ממילא אין לו "בעיה" להשגיח על כל פרט ופרט, אין לו בעיה גם לשנות איזה פרט (לעשות נס) בשעת הצורך…
בנוסף, הוא נמצא איתנו בכל מצב גם כשטוב וגם כשקשה. כשם שהוא מחייה ומהווה את הדברים הטובים, הוא גם מחיה ומהווה את הדברים הרעים.
כשהבית נשרף
מסופר על החסיד ר' שמואל מונקס (תלמידו של אדמו"ר הזקן), שפעם ביתו עלה בלהבות, כשראו זאת החסידים רצו לראות את תגובתו, האם ייפול לעצבות או שימשיך באמונתו הנלהבת. פתאום ראו אותו רץ בשמחה ובדילוגים. שאלו אותו: "איך אתה יכול להיות שמח כשהבית שלך נשרף?" הוא ענה להם שהוא שמח, כי אם לא היה יהודי גם האלוקים שלו (פסל) היה נשרף, אך כיוון שמאמין בקב"ה, גם אם הבית נשרף העיקר עדיין נשאר איתו…
לסיכום
ברגע אמת יהודי מוכן למסור את הנפש כדי להישאר יהודי. כדי להוכיח שכל רגע הוא רגע אמת כזה וכל עבירה עלולה לנתק אותנו מהקב"ה, התחלנו להסביר מהי אחדות השם. מה הכוונה שהקב"ה נמצא בכל מקום. הסברנו בינתיים שכיוון שבריאת העולם היא יש מאין, היא מצריכה בריאה כל רגע מחדש ובכל פינה, ממילא אם הייתה פינה בעולם ששם אין אלוקות אותה פינה לא הייתה קיימת…
