קטע הלימוד היומי #42

רבי לוי יצחק מברדיטשוב

רבי לוי יצחק נקרא 'סנגורן של ישראל' כיוון שתמיד מצא דרך ללמד זכות על עם ישראל. מסופר שפעם היה יהודי שתוך כדי תפילה, כשהוא עוד עם תפילין על הראש, ניגש לעגלה שלו והתחיל לתקן את הגלגלים. באו לרבי לוי יצחק ואמרו לו: "תראה איך הוא מתנהג, בזמן תפילה הוא מתקן את העגלה". פנה רבי לוי יצחק לשמיים ואמר: "ריבונו של עולם, תראה את הילד שלך, אפילו כשהוא עסוק בעגלה הוא מוצא זמן להתפלל"…

בכל אופן, מסופר שפעם פנה לקב"ה ללמד זכות על עם ישראל ואמר כך: "ריבונו של עולם! מה אתה רוצה מהבנים שלך, שמת להם את התאוות מול העיניים ואת הגן עדן בספרים. אני מבטיח לך שאם הגן עדן היה מול העיניים והתאוות בספרים הכל היה נראה אחרת"…

ביתו של הצב

מן הדברים עולה, כי הקב"ה אכן נמצא בכל רגע בכל מקום, ומה שלנו נדמה כי יש הסתרים הוא פשוט כי אנחנו לא מפענחים את התמונה כראוי.
"הסתר" אמיתי הוא כשעצם אחד מסתיר על עצם שני. אך אם אנו מסבירים שהכל זה הקב"ה, אז וודאי שאין הקב"ה יכול להסתיר על עצמו. כשם שאם אני מסתיר את הפנים שלי עם הידיים, זה לא יהיה נכון לומר שכרגע אי אפשר לראות אותי, שהרי הידיים זה לא פחות "אני" מהפנים. כך גם כשרואים צב שראשו בפנים (בתוך הבית), אי אפשר לומר שלא ראינו את הצב. ולכן גם כשרואים דברים שלכאורה מסתירים על הקב"ה, צריך לדעת שזה עצמו חלק מהקב"ה.

אמנם, כדי שתהיה לנו זכות הבחירה, בורא עולם יצר מערכת של צמצומים רבים, באמצעותם נוצר מצב בו אין אנו חשים שהוא פה איתנו כל הזמן. כחלק ממערכת זו, נוצר צמצום כל כך גדול, עד כדי כך שישנם נבראים שלא מרגישים ולא מודעים למקור שלהם. גם הם מקבלים חיות מהבורא, אך מקבלים אותה בבחינת אחוריים ולא בבחינת פנים.

פנים ואחוריים

כאשר נותנים מתנה לחבר אהוב, נותנים לו אותה בבחינת פנים, מסתכלים לו בפנים ונותנים אותה מכל הלב.

לעומת זאת, כאשר נותנים למישהו ששונאים, נותנים לו בבחינת אחוריים, זורקים לו את זה מאחורי הגב ומשתדלים שלא להסתכל עליו כלל. גם הקליפות, הדברים הטמאים, מקבלים את חיותם מהבורא, אלא שמקבלים בבחינת אחוריים, ללא רצון אמיתי.

כתוצאה מכך, החיות שהם מקבלים אינה החיות הפנימית של הבורא אלא החיצונית, ולכן אינה מתלבשת בקליפות בפנימיות, אלא מקיפה עליהם מלמעלה.