קטע הלימוד היומי #44

הבעל שם טוב ביקש פעם מאחד החסידים שלו, שבדרכו חזרה לביתו ייכנס לאחד הכפרים וימסור שם דרישת שלום לתלמידו העונה לשם דוב (לימים המגיד ממזריץ', ממלא מקומו של הבעל שם טוב). אותו חסיד שמח לקיים את השליחות, וכשהגיע לכפר ישר פנה לחפש את רבי דוב, הוא היה בטוח שבהיותו תלמיד של הבעל שם טוב כולם בוודאי מכירים אותו.

בפועל כשהתחיל לחפש אותו אף אחד לא ידע על מי הוא מדבר…

בסוף מישהו אמר שיש באמת איזה אחד בשם דוב שגר בקצה הכפר ומלמד ילדים קטנים קרוא וכתוב, אולי אותו אתה מחפש. החסיד קצת התקשה להאמין שאליו נשלח עם דרישת שלום מהבעל שם טוב, אך היה מוכן לנסות.

כשהגיע ראה שמדובר בבית רעוע וישן, הוא דפק בדלת וראה שהבית מבפנים נראה רעוע עוד יותר, הוא פנה בשמחה לבעל הבית ואמר לו שבא למסור דרישת שלום מהבעל שם טוב.

בהמשך לא הסתיר את הפתעתו ממראה הבית, ושאל את רבי דוב על כך: "איך אפשר לחיות ככה? איך אפשר לגור בבית כזה?", רבי דוב לא ענה לו והסית את השיחה לנושא אחר.

כשעמד לצאת לדרך ליווה אותו רבי דוב אל הכרכרה שלו.

כשעלה על הכרכרה הציץ רבי דוב לכרכרה ושאל אותו: "איך אפשר לחיות בכזו כרכרה קטנה, איזה מן חיים אלו?" ענה לו החסיד כי הוא לא גר בכרכרה, הכרכרה זה רק כשהוא בדרך "בוא אלי לבית בכפר ושם תראה מה זה בית". ענה לו רבי דובר באותו לשון: "העולם כאן זה רק הדרך, בוא אלי לבית האמיתי, לבית הרוחני, ותראה מה זה בית…".

פנימיות הרצון

לא כל מה שאנחנו עושים אנחנו באמת רוצים לעשות.

הרצון מתחלק לשני סוגים: פנימיות הרצון וחיצוניות הרצון. פנימיות הרצון זו המטרה אליה אנחנו שואפים. כששואלים אותנו מה המטרה אליה אנחנו רוצים להגיע, לאן אנחנו שואפים, מה אנחנו רוצים להשיג, זה פנימיות הרצון. אך כדי להגיע לאותה מטרה יש הרבה דברים שצריך לעשות בדרך. האם אנחנו רוצים לעשות את הדברים האלו או לא.
למשל, יושב אדם בתל אביב ומעוניין לנסוע להתפלל בכותל בירושלים. פנימיות הרצון שלו זה התפילה בכותל.

לשם כך הוא צריך לפנות זמן, לנסוע ברכב, למלא דלק ברכב, לעמוד בפקקים וכו' וכו' , את כל הפעולות האלו הוא לא מעוניין לעשות, אך כיוון שהם האמצעים להגיע למטרה, הם משרתים את הרצון הפנימי, הוא עושה גם אותם.

כלומר, פנימיות הרצון זה המטרה וחיצוניות הרצון זה האמצעי. כפי שכבר ציינו בתחילת הספר, גם התפילה בכותל יכולה להיחשב כחיצוניות הרצון ביחס לרצון הפנימי שהוא חיבור פנימי לבורא.