קטע הלימוד היומי #54

להיות בשמחה תמיד

בפרק הקודם הסברנו שעצבות מסיבות גשמיות זה דבר פסול, צריך תמיד להיות בשמחה, שהרי הכל לטובה. אך מה לגבי דאגות רוחניות?

יש והאדם מגיע לדרגה כזו, שכבר אינו מוטרד מחשבון הבנק או מהמלחמה בין רוסיה וצ'צ'ניה, הוא כבר הפנים שהכל לטובה. כעת הוא מוטרד מעניינים רוחניים: ממצבו האישי בעבודת הבורא, מהעבירות שעשה בעבר וכדומה. הוא מבין את משמעותה הרוחנית של עבירה (פגיעה בקשר עם הבורא), יודע שבכך אי אפשר להאשים אף אחד מלבדו, והוא טרוד מכך.

ההתמודדות עם טרדות רוחניות

בפרקים הראשונים למדנו שיש לנו שתי נפשות הנמצאות במאבק מתמיד, וכדי לנצח את המלחמה צריך להכיר אותן היטב.
אחת מתחבולותיה של הנפש הבהמית היא לנסות להפיל אותנו לעצבות. היא משקיעה מאמצים רבים לשבור את רוחנו, משום שהיא יודעת כי ברגע שנהיה עצובים יהיה לה הרבה יותר קל לשכנע אותנו לעשות כל מה שהיא רוצה. אדם עצוב הוא חלש ואין לו כוח להתמודד עם העולם, קל יותר להפעיל לחצים על אדם עצוב ולגרום לו לפעול נגד רצונו.

לכן צריך לדעת, שאם העצבות – שמקורה בעבירות שעברנו בעבר – מגיעה בזמן שאנו מתפללים או לומדים תורה, זהו סימן שמקורה בנפש הבהמית. היא רוצה להפריע לנו בעבודת השם ויודעת שלטרדות הגשמיות לא נקשיב, לכן היא מנסה להפיל אותנו באמצעות טרדות רוחניות.

במצב כזה צריך להתעלם באופן מוחלט מטרדות אלו, ולהסיח את הדעת לנושאים אחרים. לא ניתן לעצור את המחשבות, אך אפשר לנווט אותן לכיוון חיובי. לדברים שבקדושה יש יתרון על דברים המתנגדים לקדושה, כמו יתרונו של האור על החושך. כשם שכאשר מדליקים את האור החושך נעלם בדרך ממילא, כך הדבר כאשר מתחילים לחשוב על דברי קדושה – המחשבות הלא טובות פשוט נעלמות.

"דאגות רוחניות טובות"

כאשר בגוף יש בעיה, הוא מתריע עליה באמצעות כאב, הגורם לנו לפנות לרופא בכדי שיטפל בה. כך גם בנפש, כשישנה בעיה הנפש "מאותתת" לנו בעזרת כאב ודאגות. אם כן, מדוע שלא נתייחס למחשבות האלו?

התשובה היא שאכן, צריך להקדיש זמן גם למחשבות אלו, אך יש לקבוע לשם כך זמן מיוחד. לפני השינה אנו קוראים את "סדר קריאת שמע שעל המיטה", זוהי התפילה האחרונה של היום, וזהו הזמן המתאים ביותר להתבונן על היום שעבר, לחשוב מה יכולנו לעשות טוב יותר היום, ואיך ניתן לגרום לכך שיום המחר יהיה טוב יותר.

כאשר יגיעו מחשבות על מצבנו הרוחני בזמן עבודת השם באמצע היום, "נגיד להן" שיחזרו בזמן המתאים לכך. אם הן מגיעות ממקום אמיתי – הן אכן יחזרו בזמן המיועד, בו נתבונן במצבנו ונקבל בעזרת השם החלטה טובה להשתפר. דבר זה יביא אותנו לשמחה גדולה, שמקורה בידיעה שאנו אכן מצטערים על כך ומקבלים על עצמנו להשתנות, השם סולח לנו ועכשיו אנו הרבה יותר קרובים אליו. זוהי השמחה האמיתית בה' – הבאה אחרי העצב.

אם המחשבות לא יחזרו, זהו סימן לכך שמלכתחילה הן לא הגיעו ממקום של קדושה, אלא מהנפש הבהמית שרק רצתה להסיח את דעתנו מעבודת השם.

משל הזקן הארוך

חשבון הנפש נמשל לספירת מלאי שעורך בעל עסק. הוא בודק בסוף היום, בסוף החודש או בסוף השנה כמה הוא הכניס וכמה הוציא, ולפי זה יודע אם צריך לערוך שינויים או לא, מה עליו לשפר וכן הלאה. כשם שספירת מלאי אי אפשר לעשות באמצע העבודה אלא רק בזמנים קבועים מראש, כך גם בחשבון הנפש.

מסופר על אחד שהלך ברחוב וראה יהודי בעל זקן ארוך. שאל אותו האיש – "רבי, כשאתה הולך לישון בלילה, הזקן נמצא בתוך השמיכה או מחוץ לשמיכה?" היהודי עמד נבוך ולא ידע לענות על השאלה. במשך השבועיים הבאים הוא לא הצליח להירדם, ורק ניסה לחשוב כל הזמן איפה לשים את הזקן – מחוץ לשמיכה או בתוכה… כך גם אדם שינסה כל הזמן לחשוב אם הוא בסדר או לא בסדר, לא יוכל לתפקד ביום יום ועל כן יש לקבוע לכך עיתים ידועים מראש.