קטע הלימוד היומי #64

שמחת הנפש

בפרקים הקודמים הסברנו על השמחה הבאה לאחר העצב, בפרק זה נדבר על עוד דרך שכל אחד יכול להשתמש בה על מנת לשמוח בכל רגע.

עד כאן הסברנו שכאשר ישנה בעיה של ישות (עודף שביעות רצון עצמית המפריעה לנו להשתחרר ולשמוח) – הפיתרון הוא לשבור אותה. בפרק זה נלמד אודות צורה אחרת להתגבר על הישות, לא באמצעות שבירתה אלא על ידי כך ש"נחמם" אותה. כשאדם מרגיש שיש מישהו מעליו שאוהב אותו ודואג לו, מישהו שנותן לו הרבה חום ואהבה, זה "ממיס" את הישות שלו.

שמחה עצמית

שמחה עצמית היא שמחה שאינה תלויה בגורמים חיצוניים – לא כי יש לנו כסף, כי אנו בריאים וכדומה. שמחה שתלויה במשהו חיצוני לא תחזיק מעמד, כי ברגע שהדבר החיצוני ייעלם – תיעלם גם השמחה. כדי למצוא את השמחה האמיתית צריך להגיע להתבוננות פנימית יותר ממה שדובר עד כה. התבוננות זו מבוססת על התפיסה לפיה הקב"ה הוא אינסופי ואנחנו מוגבלים. הקב"ה הוא בלי גבול ואנחנו בעלי גבול. 

תפיסה זו מביאה אותנו להבנה כי אין ערך בין הקב"ה והעולם. העולם בטל אליו ולא תופס מקום אצלו, העולם אינו מציאות מבחינתו. כמו שלפני שנברא העולם הוא היה בכל מקום ומילא את כל ה"חלל", כך גם עכשיו הוא נמצא בכל מקום. השינוי היחידי הוא מצידנו, שאנחנו לא רואים אותו, אבל בפועל הוא נמצא כאן בכל מקום, כל הזמן.

כאשר נתבונן ברעיון זה נגיע לשמחה עצומה. הרי העצב שלנו מגיע מהרגשת הישות, והישות מגיעה מכך שאנחנו לא מרגישים שהקב"ה נמצא כאן איתנו ממש. כאשר נתבונן לעומק איך הוא כאן איתנו כל הזמן (בטוב וברע), האגו "יזוז הצידה" ונוכל להתחיל לשמוח מעצם היותו איתנו. 

כמו שאדם פשוט נמצא בשמחה עצומה כאשר הוא ליד המלך (היום אין מלכים בעולם, לכן דוגמא זו אינה מובנת לנו כל כך. אך אפשר לתאר נער המעריץ כוכב ספורט – כמה מאושר הוא יהיה להיות בקרבתו, כמה אושר תסב לו הזכות לקשור את שרוכי נעליו לפני שהוא עולה למגרש) – כך, ועוד הרבה יותר, היא השמחה שלנו כאשר אנו מבינים כי הקב"ה נמצא כאן לידנו כל הזמן. ולא רק שהוא כאן לידנו, אלא שהוא נתן לנו את הזכות לגלות אותו בעולם על ידי התורה והמצוות.

צריך לייחד לכך זמן, לעצור הכל, לשבת בצד ופשוט להתבונן איזו זכות גדולה נפלה בחלקנו לחיות כאן ולהיות קרובים לבורא עולם. ברגע שמבינים שהקב"ה נמצא גבוה יותר מכל דבר שיכול להסתיר את אורו, הכל כבר נראה אחרת.

אשרינו, מה טוב חלקנו

אדם המקבל פתאום בירושה סכום עתק נמצא בשמחה עצומה. כך גם אנחנו צריכים לשמוח על הירושה שקיבלנו. אבותינו העבירו לנו בירושה את האמונה כי הקב"ה כאן איתנו כל הזמן.

ולכן אמר חבקוק שישנה מצווה אחת שהיא היסוד עליו עומדות שאר כל המצוות – היא האמונה. כאשר אנו מאמינים שהקב"ה איתנו בכל רגע ובכל מקום, זה מביא אותנו לשמחה גדולה על האפשרות לגלות אותו בכל מקום, באמצעות קיום תורה ומצוות. שמחה זו תיתן לנו כזו חיות שלא נרגיש את המצוות כעול וכדבר קשה, אלא להיפך – כזכות וכדבר קל.

משל – שק היהלומים

אדם המרגיש שהמצוות הן שק של אבנים, אינו ממהר לקבל על עצמו מצווה נוספת. אך לעומת זאת כאשר הוא חש שהמצוות הן שק של יהלומים, לא משנה כמה השק יהיה גדול – הוא תמיד ישמח למצווה נוספת.